אַת בְּאֵבֶל.

אַת בְּאֵבֶל על מישהי, שהגיע זמנה לעזוב
בְּאֵבֶל על מישהי שהכרת ממש ממש מקרוב.
אַת בְּאֵבֶל, כי היא כנראה לא תחזור,
בְּאֵבֶל כי ראית אותה ולא יכולת לעזור.

אַת בְּאֵבֶל, כי היא לא הספיקה לממש,
ואפילו לא ידעה מה אפשר לבקש,
לא הספיקה לאהוב, וגם לא לרקוד,
כי היתה כל כך עסוקה בלשרוד.

אַת בְּאֵבֶל, כי ידעת כמה היא סובלת,
ואולי עדיף ככה. ועדיין. מתאבלת.
ועכשיו היא צריכה ללכת. חיבוק אחרון באמת.
כי מהנשל שלה, שהיה שלךְ, זאת אַת- שצריכה לצאת.

4 תגובות בנושא “אַת בְּאֵבֶל.”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *