בשביל כבוד… צריך לעבוד??

הנה תובנה קטנה שהגיעה אליי בחסות בורא עולם
לפני כמה ימים,
וכמה שהיא "קטנה"- בשבילי היא היתה (ועדיין) מתנה גדולה,
וממש הרגשתי שבא לי לחלוק אותה איתכם.

וקוראים לזה- "כל הכבוד".

זה התחיל ככה…

לפני כמה ימים, קמתי במצברוח לא משהו, לא איזה דיכאון, אבל סתם כזה לא כיף בפנים.

כולנו מכירים את הימים האלה, שלא קרה שום דבר במיוחד "גרוע", אבל בלב זה קצת כזה… קווצ'י והתדר נמוך, ויש תחושה כזאת ש… נו, אולי אני לא אדם כזה מהמם וחיובי כמו שהיה נדמה לי…

וככה הגענו, אני והקווץ' בלב- לחדר כושר, לאימון ריצה.
(כן, אני מאלה שאשכרה משלמים כסף כדי להזיע ולהעלות דופק חח, אבל זה דיל משתלם, כי על הדרך מקבלים גם סשן פסיכולוגי וגם ניקוי ראש וגם כל מיני כימיקלים מגניבים שעפים בגוף).

אבל הפעם, לקראת סוף האימון, לא הרגשתי כזה כיף עדיין,
ועדיין היתה שם מעין נמיכות רוח וחוסר התלהבות כללי…

ואז, ברגע שסיימתי לרוץ וירדתי מהמכשיר, והתכוונתי לחזור לענייני, אני שומעת קול שאומר לי- "ועכשיו- תגידי לך כל הכבוד".

לרגע הסתכלתי ימינה ושמאלה, לבדוק מי אמר את זה, אבל ברור שלא היה שם איש. הבנתי שההדרכה פה הגיעה להעביר לי שיעור קטן באמצע היום.

אני- כל הכבוד?? על מה בדיוק?

בורא- הו יש כל כך הרבה. רק תבחרי. למשל, שהגעת עכשיו לאימון, למרות שלא היה לך ממש כוח וחשק.

אני- אוקיי. אבל זה לא משהו מיוחד או שונה. זה קורה כל הזמן.

בורא- אז מה?? עד עכשיו פשוט לא שמת לב לזה, ולא חיזקת אותך על זה. עכשיו הגיע הזמן לדעת ולבחור.

אני- אוקיי… ולמה זה טוב?

בורא- זה בשבילך לגלות. בואי נתחיל בזה שתסמכי עליי ותגידי לך "כל הכבוד". אפילו שאת לא מבינה. אפילו אם את לא ממש מאמינה שזה "מגיע לך". תתחילי בלהגיד לך את זה.

אני- אוקיי. אני זורמת איתך.

ואז פשוט לקחתי רגע, ואמרתי לי- "כל הכבוד" (שוב, בלב, כן? בכל זאת לא בא לי שאנשים מסביב יחשבו שאיבדתי את זה חח).

ותוך כמה שניות, כל הקווצ' שהיה בלב ובגוף ובנפש- פשוט התחיל להתפוגג.

********************

עכשיו… המיינד שלי התחיל לנתח את זה, ולחפש לזה "היגיון"…

אני- אבל בורא- זה לא קצת "עבודה בעיניים"? הרי לא קרה פה שום דבר מיוחד, שיש לי מה לפרגן לי עליו…

בורא- טוב, נשמה. מה שתגידי. אפשר לראות את זה גם ככה, אבל יש עוד דרך להסתכל. רוצה לראות?

אני- ברור.

בורא- תראי, את הרי כל הזמן מדברת לעצמך בראש, כן? כל הזמן יש מחשבות, רק שרוב הזמן הן נוסעות על אוטומט. והאוטומט בדרך כלל לוקח אותך למקום של- מה לא עשית נכון, מה עדיין לא הצלחת, איך פישלת, למה זה לא עבד וכאלה. נכון?

אני- המממ… כן.

בורא- אז עכשיו, אנחנו לוקחים את אותה אנרגיה בדיוק שמושקעת במחשבות האלה, או לפחות חלק ממנה, ומפנים אותה לפרגון עצמי. פשוט כי זה יותר נעים, וכמו שבטח שמת לב- זה גם מעלה לך את המפלס האנרגטי בגוף. שמת לב?

אני- כן, ממש. זה פשוט מרים אותי ברגע אחד. וגם מחזיר אותי פנימה ומחזק מאוד.

בורא- יפה, נשמה. אז עכשיו כשחווית את זה, אני לא צריך לשכנע אותך כבר, נכון?

אני- לא.

בורא- מעולה. ושימי לב לעוד דבר- עד עכשיו הדפוס היה- ש "כל הכבוד" זה משהו שמגיע לך רק כשמתקיימים 2 תנאים:

1. כשיש איזה הישג "יוצא דופן" וחסר תקדים ונשגב (ומתי זה קורה? בערך אף פעם. כי תמיד יש "מה לשפר").

2. כשזה בא מבחוץ. מאנשים אחרים. הם אלה שקבעו עד היום ש "מגיע לך כל הכבוד".

ועכשיו את לוקחת את הדפוס הזה, ועם כל הכבוד לו, מתייקת אותו לפח הקרוב.

("לתייק לפח"- ביטוי שהמציאה אמא שלי רחלי הגאונה. כל הזכויות שמורות וכל הכבוד)

יש?

אני- יש.

בורא- ובמקום שהדפוס הזה פינה לנו, אנחנו ממלאים ידיעה חדשה ורעננה. קבלי:

"כל הכבוד" זה משהו שמותר לי לגמרי להגיד לי בלי לחכות לאחרים, ובלי לחכות להישג גדול במיוחד. כי אין "קטן" ו "גדול" באמת בבריאה. הכל תלוי במשמעות שאנחנו נותנים לו. אז את לא מחכה.

בשביל כבוד צריך לעבוד?? זאת אמונה ישנה ולא כיפית במיוחד. את יכולה לבחור מעכשיו שבשביל כבוד, צריך פשוט… ובכן, כלום. לא צריך כלום. מותר לך לקחת רגע לעצמך מתי שבא לך, להסתכל על משהו שעשית (ובמובן הזה- גם לקחת נשימה זה משהו שעשית! כלום לא מובן מאליו), ולהגיד לך בכוונה מלאה-

"כל הכבוד, חמודה".

ואם זה נשמע לך משונה, או טיפשי, או תלוש מהמציאות, זה רק מפני שזה הרגל חדש. למה לשפוט אותך ולדכא אותך בראש זה יותר "מציאותי"?? שטויות. וכמובן- תגידי לך "כל הכבוד" על הרצון לצמוח ולהתפתח, ולאמץ הרגלים יותר מועילים. זה לא מובן מאליו.

אני- בחיי, אתה צודק. כל הכבוד.

בורא- איך מרגיש לך?

אני- נעים לגמרי.

בורא- תודה שבאת לשיעור הזה וכל הכבוד.

אני- תודה לך אוהבת אותך וכל הכבוד לך.

 ********************

אז זאת התובנה והמתנה שיש לי לתת לכם היום.
ואם בחרתם לקרוא- תגידו לכם "כל הכבוד". לא. לא אחר כך. עכשיו!! קדימה!!

ואם אתם לוקחים את זה ליישום בחיים- שוב- כל הכבוד. עכשיו!!

ומה אם לא? אם בחרתם, מסיבות שלכם, לא ליישם את זה?
אם לא- אז אתם יכולים למצוא משהו אחר
שאפשר לומר עליו כל הכבוד.
והופ, זה נכנס למערכת. בקלות.
(חח מעניין אם שמתם לב לטריק שהיה פה עכשיו. קריצה).

מלא אהבה.