איך להרגיש את אהבת הבורא ברגע שהכי צריכים אותה??

אז ככה, בורא. אני יודעת ומבינה שאתה פה איתי תמיד, ושאתה אוהב אותי. את זה סיכמנו. יופי. וזה הרבה מאוד! וגם משמח!

נכון. זה נפלא! אז איפה הקאצ', נשמה?

או. אז על זה אני רוצה לדבר איתך קצת היום.
כי מה ששמתי לב לאחרונה, זה שבמהלך היום, ברגעים היותר מאתגרים, קצת קשה לי לזכור את האהבה שלך…

מתוקף היותי נשמה בגוף, שפוגשת עוד נשמות בגופים, ולפעמים, איך לומר, חלק מהמפגשים האלה הם לא בדיוק הכי נעימים לי, כי אני מצפה שיקרה בהם א', וקורה בהם ב', ולא תמיד מתאים לי ה-ב' הזה, או בקיצור, אתה יודע- החיים.
החיים קורים, ולפעמים הם לא הכי לטעמי.

ואז?

ואז אני מוצאת את עצמי מגיבה מתוך האוטומט של המחשבות שלי:
"אוף, זה לא מה שרציתי"
"אוי, איזה גרועה אני, רציתי להיות נחמדה, ולא הצלחתי"
"תמיד הוא חייב להרוס הכל?"
"נו באמת, אין לי כוח לשטויות האלה"
"אוף, שוב יצאתי דבילית / טיפשה/ כישלון"…
ואלה רק כמה דוגמאות מתוך המאגר המקסים של המחשבות האוטומטיות שלי.
אני חושבת לצאת עם דיסק – "מחשבות אוטומטיות- אוסף להיטים נבחרים 2015".
נשמע טוב, לא? זה גם לא יהיה קשה, יש כל כך הרבה להיטים!
טוב בורא, נו, עכשיו ברצינות. מה אני עושה לגבי זה?

לגבי מה? תמקדי אותי.

לגבי זה שאני נורא "מבינה" איך אני "רוצה שזה יהיה",
אבל כשזה מגיע ליישום בשטח, זה לא עובד כל הזמן.

התשובה בגוף השאלה.

176c

למה אתה מתכוון?

תראי, אם המחשבות האוטומטיות שלך הן כאלה שליליות,
הרסניות, לא אוהבות, אז אל תבלי בהן כל כך הרבה.

נו, אבל אתה מבין שאם הן "אוטומטיות", זה אומר שאין לי ממש לאן לברוח. הן פשוט מגיעות ואין לי שליטה עליהן.

את לא צריכה לשלוט בהן. ואת לא צריכה לברוח מהן. את יכולה לאפשר להן להיות, וביחד עם זה, לשים את הפוקוס שלך במקום אחר. יותר מיטיב.

כן? איפה למשל?

למשל… בגוף. זה מקום טוב להיות בו.

אוקיי. פרט ונמק.

המחשבות שלך הן תוצר של דפוסים מהעבר. הן לא האמת. הן משקפות סיפורים שהמוח שלך המציא בעקבות כל מיני חוויות, והוא סיפר אותם כל כך הרבה, עד שהתחלת להאמין להם. והסיפורים האלה בדרך כלל מוציאים אותך קטנה, טיפשה, לא מסוגלת, לא טובה. אבל האמת הגבוהה היא, שאלה רק סיפורים. הם לא מה שבאמת קורה.

ומה באמת קורה?

מה שקורה. זה מה שבאמת קורה.

176c

נו, אתה מוכן להיות רציני שניה?

אני לגמרי רציני. כשאת בתוך המחשבות, את לא במה שקורה.
את בפרשנות שלך על זה, את עסוקה בלתת לזה כל מיני שמות והגדרות, להגיב לזה:
"זה טוב לי", "זה לא טוב לי", "אני מרוצה מזה", "זה מזכיר לי את…", "זה מעצבן אותי"…
מרוב התגובות, לא נשאר מקום פשוט להיות בשקט, ולחוות את מה שקורה.

 

והדרך הכי יעילה לחוות את מה שקורה באמת היא- להיכנס לגוף. להרגיש אותו מבפנים. הגוף הוא השַעַר לרגע ההווה. כשאת חשה אותו מבפנים, בלי לשים על זה שום תוויות, אלא פשוט להרגיש וזהו, את בהווה.

176c

 ואז?

וזהו. תתרגלי את זה ותראי בעצמך. אין פה תורה גדולה. למרות שזה אחד הדברים הגדולים שאת יכולה לעשות למען עצמך. ככה זה עם דברים שבאמת עובדים. הם ממש פשוטים !

 

אז בפעם הבאה שתשימי לב ששוב הגיעה מחשבה אוטומטית כזאת, תעברי ישירות לתוך הגוף. תניחי את תשומת הלב בגוף, לא משנה באיזה חלק. תני לתחושות הגוף להיות העוגן שמחבר אותך לרגע הזה. למקום שבו הכל מושלם כפי שהוא. שבו אין שיפוט, אין תיוג, אין "טוב" ו"רע". למקום שבו יש רק את מה שיש, וזה בסדר גמור.

והמחשבות?

אין מה לעשות איתן. אל תנסי לבטל אותן, להיפטר מהן, להילחם בהן. תתייחסי אליהן כמו שמתייחסים לרעש עמום מרחוק. ואז תראי שהחלק בך שחושב אותן, הוא לא את. הוא רק חלק מסוים שלך.

 

התודעה שלך היא הרבה מעבר לזה. ואז, כשהמחשבות לא יקבלו את תשומת הלב שהן רגילות לקבל, הכוח שלהן יילך ויפחת. ותוכלי להתייחס אליהן בהבנה, בשעשוע, בחמלה. בלי להיות שבויה שלהן.

ואז?

ואז את מחוץ לדרמה שנוצרת מהדפוסים האוטומטיים שלך. ולרגע אחד, את בקבלה שלמה של רגע ההווה. והרגע הזה, ככל שתתרגלי יותר, יהפוך לעוד רגע ועוד רגע…

ואז?

ואז את בתוך האהבה שלי. או יותר נכון, את מרגישה אותה
(כי את בתוכה בכל מקרה), ברגעים שאת הכי צריכה אותה.
שזה בעצם תמיד, לא?

נכון. תודה בורא.

148f

* ותודה ענקית גם לבודהא, לגואנקה- ג'י, לאקהארט טולה,
למוג'י, לביירון קייטי, לכדור הארץ, לשליחי אמת
ולכל המו(א)רים המופלאים,
שבזכותם למדתי (ולומדת שוב ושוב)
את השיעור הזה.

** מוזמנים לכתוב פה בתגובות-
איך אתם מתחברים לאהבה של הבורא.
תודה שאתם פה.
נשיקות.

איזה פחד…

הפחד הוא לא "אנחנו".
יש בתוכנו כל מיני קולות.
הפחד הוא אחד מהם,
ולפעמים הוא פשוט
מאוד קולני וגובר על כולם.
הפחד הוא הקול של ה- אגו. 

את האגו אפשר לראות כמו ילד בן 5,
שפשוט עסוק רוב הזמן בלפחד,
ואם אנחנו מקשיבים ומאמינים לו-
אז נדמה לנו ש… "אנחנו פוחדים".
כשבעצם- הוא זה שפוחד מהסיפורים של עצמו.
אוקיי…
אז מה עושים עם הילד הזה??
הנה:
התפקיד שלנו, אם אנחנו בוחרים בזה,
זה להיות ההורים שלו.
להבין שהוא רק ילד,
ולתת לו אהבה וחיבוק מרגיע.
240

אין צורך לעמת אותו עם הסיפורים שהוא מספר,
ועדיף לא "להתווכח" איתו על זה.
מי שניסה פעם להתווכח עם ילד בן 5
יודע שאין בזה הרבה טעם.
יש לו עולם משלו, ומה שהוא מספר
זה מה שהוא רואה דרך העיניים שלו.
זאת האמת הכי אמיתית בשבילו.
והוא לא יכול "להפסיק לפחד",
כי זאת הדרך שלו לחוות את העולם.
וככה זה אמור להיות.
זאת לא בעיה, כל עוד אנחנו מבינים
שהוא לא אנחנו.
אז אנחנו לא מנהלים איתו דיון בנושא.
פשוט זוכרים שהוא ילד,
ואנחנו זה לא "הוא".
אנחנו אלה שמלווים אותו בדרך
באהבה ובסבלנות.
241

ואם יש משהו שאנחנו רוצים לעשות,
והילד הזה בתוכנו כל הזמן
צועק 
ש "זה לא יעבוד"-
זה זמן מעולה לראות
שזה בסך הכל 
ילד שצועק
את הפחדים שלו.
ולחבק אותו.
ולהמשיך לעשות את מה שאנחנו רוצים.
הוא עושה את התפקיד שלו מצויין.
ואנחנו עושים את שלנו.
***********************************
והנה שיחה קטנה שהיתה לי עם הילד- אגו הזה  🙂
(ותזכרו- חיבוק אוהב. זה כל מה שנדרש פה)
***********************************

"את בסוף תגלי שאת חסרת משמעות"
הוא אמר לי, "איזה פחד!"

"סביר להניח", אמרתי לו,
"נגלה את זה ביחד".

148r

"את תיכשלי, וזה יכאב לך מאוד"
הוא אמר, "את כישלון, איזה פחד!"

"להיכשל מפחיד אותך, לא אותי,
אז בוא- ניכשל ביחד."

148r

"אל תלכי לשם, יש תהום עמוקה
את תיפלי לתהום, איזה פחד!"

"אז בוא חמוד, הִנֵּה, תן לי יד,
לפחות ניפול ביחד."

148r

"אני ממש מנסה להפחיד אותך
ולא הולך לי, איזה פחד!"

"אל תדאג, חמוד, אני לוקחת עכשיו
נשימה- בשביל שנינו ביחד."

229a

הבית שלך בעולם.

אולי הגוף הזה לא "מושלם"
אבל זה הבית שלך בעולם.
זה הכלי שבחרת דרכו להתגשם.
וכמו שהוא- הוא לגמרי שלם.

זאת אַת שבחרת לך בית זמני,
אל תתפתי לקרוא לו "אני",
זה פשוט המקום שנבחר לאירוח
הוא ראוי לאהבה, דאגה וטיפוח.

238

זאת אַת שלקחת בחירה מופלאה-
להגיע לפה, למשחק הבריאה,
והגוף מאפשר לך להשתתף במשחק-
הוא נותן לך להיות פה. זה חסד ענק.

ולא משנה מה הצורה הגשמית-
זאת יצירה מקודשת וחד פעמית.
אז קחי לך רגע, תסתכלי עליו-
ותגידי תודה. לא מובן מאליו.

239

מִכְתָּב שֶׁל סְלִיחָה.

יוֹם הַסְּלִיחוֹת מִתְקָרֵב,
וְאֵין זְמַן חוּץ מֵ- עַכְשָׁו.
עַכְשָׁו תִּסְלְחִי לָךְ, תְּנַקִּי אֶת הַלֵּב.
אֶפְשָׁר גַּם דֶּרֶךְ מִכְתָּב.

233

זֶה מִכְתָּב שֶׁל סְלִיחָה לְעַצְמֵךְ,
עַל כָּל מַה שֶׁבַּדֶּרֶךְ טָעִיתְ.
כָּל מַה שֶׁהָיָה, הָיָה בִּלְתִּי נִמְנָע
וְהַכָּל- מַתָּנָה עֲנָקִית.

סְלִיחָה שֶׁלֹּא הִקְשַׁבְתְּ לָךְ,
סְלִיחָה שֶׁהָלַכְתְּ לְאִבּוּד,
כֻּלָּם הוֹלְכִים לְשָׁם לִפְעָמִים,
זֶה בְּסַךְ הַכֹּל דֵּי חָמוּד.

סְלִיחָה שֶׁהֶחֱזַקְתְּ אוֹתָךְ אֲשֵׁמָה
בְּבֵית דִּין דִּמְיוֹנִי- הַיּוֹם הוּא נִנְעַל.
קִבַּלְתְּ חֲנִינָה לְתָמִיד, נְשָׁמָה,
אַתְּ חַפָּה מֵעָווֹן, מֵעַכְשָׁיו עַד בִּכְלָל.

232

סְלִיחָה עַל כָּל מַה שֶׁאָמַרְתְּ בְּטָעוּת,
סְלִיחָה עַל מַה שֶׁשָּׁתַקְתְּ לִפְעָמִים,
עַל פִסְפוּס, עַל הִסּוּס, עַל חִפּוּשׂ, הִתְלַבְּטוּת,
הַלֵּב הוּא כָּל כָּךְ תָּמִים.

148i

עַל כָּל מַה שֶׁזּוֹכֶרֶת בַּהֲמוֹן מְבוּכָה,
עַל כָּל מַה שֶהוּדְחַק וְהוּשְׁכַּח-
תִּכְתְּבִי לָךְ מִכְתָּב מָתוֹק שֶׁל סְלִיחָה
אַתְּ יוֹדַעַת- הַכֹּל כְּבָר נִסְלַח.

234b

שנה טובה ?? עכשיו ??

יש המון דברים שראוי לברך,

אבל כדי לא לחפור עם הברכות הרגילות,

ניסיתי לחשוב- מה הייתי מאחלת לי,

מה נראה לי הכי שווה…

ומה שגיליתי זה…

שהדבר שהכי הייתי רוצה לברך

אתכם ואותי זה-  

שהשנה ניפתח עוד ועוד ליכולת

להכיר בזה שאנחנו כבר מאוד מאוד… מבורכים

שיש לנו כבר עכשיו כל מה שאנחנו צריכים.

176c

עכשיו תעצרו שניה…

זה דורש קצת לעצור ולנשום.

הנה זה שוב-

שהשנה ניפתח עוד ועוד ליכולת

להכיר בזה שאנחנו כבר מאוד מאוד… מבורכים

שיש לנו כבר עכשיו כל מה שאנחנו צריכים.

148n

 

בעיניי- זאת אולי הברכה הכי שווה שיש.

והיא יכולה לאתגר אותנו.

כי השכל- הוא ישר קופץ ומשמיע את הטיעונים שלו

(שדרך אגב- הם גם נכונים!!)

הוא אומר-

רגע… אבל אין לי את כלללללל מה שאני צריך

והרי.. יש המון בעיות עדיין שצריך לפתור

ואיך אפשר לראות ברכה

כשיש המון מקומות לתקן, לשפר, להתמודד,

אתגרים מכל הסוגים???

אז כן, ברכה זה נחמד, אבל…

מה עם כל הבעיות האלה???

****************

אז לשכל החמוד הזה אפשר להגיד:

נכון. אתה צודק!!

עדיין לא קרה כללללללל מה שרציתי.

עדיין יש דברים שלא מוצאים חן בעיניי-

בחיים שלי ובעולם ובכלל…

אבל…

אבל…

ברגע הזה…

אני מניחה לכלללל מה שהיה בעבר

("עבר" זה גם לפני חצי דקה)

ולכלללל מה שיבוא מחר

כי הרגע הזה הוא כל מה שיש לי… כרגע.

וכרגע- יש לי כל מה שאני צריכה.

לא. כרגע חשבון הבנק הוא לא בעיה.

כי כרגע אין לי שום בעיה.

נכון. אולי יש מחשבות שאומרות לי "יש בעיה"

אבל האם המחשבות הן אלה שחיות פה

או אני??

אני פה. נושמת. חיה.

לא. "מה הוא אמר לי"

ו "מה היא (אולי) תגיד לי"

זה לא בעיה.

לא. הטעויות שלי, הכישלונות שלי, הפחדים,

השאלות, המשאלות, הדאגות, החרטות, החרדות-

כל אלה לא שייכים ל… רגע הזה.

בואו נפריד.

קחו נשימה 

148i

כן. עכשיו. קחו נשימה… 

ותרגישו את הרגע הזה.

את החיים שזורמים בכם

את הנשימה

את תחושות הגוף

את מגע הבגד על העור

את הצלילים שבאים מבחוץ

את המחשבות שעוברות בראש

(תנו להן לעבור, אין לכם כרגע מה לעשות איתן)

ושוב הנשימה

שמתם לב-

שכלום מזה לא מובן מאליו?

שמתם לב שלהיות פה זאת זכות מדהימה?

שמתם לב היום לזה שקיבלתם עוד זמן לחוות

את החיים האלה, עם כל מה שהם מביאים?

שמתם לב שכל מה שקיים פה הוא ברכה?

אפשר להתחיל להסתכל על הברכות האלה במובן המוחשי-

בריאות, חיים, רכוש, משפחה, מערכות יחסים שיקרות לליבנו…

אפשר…

ואפשר גם פשוט, וזה אפילו יותר חזק בעיניי-

פשוט לקחת כמה נשימות ולהגיד-

תודה.

148m

בלי לחשוב על שום דבר ספציפי.

פשוט תודה.

מוזמנים לעשות את זה עכשיו.

אפשר להוסיף חיוך קטן.

כן כן. לא צריך אפילו להבין על מה תודה.

לא צריך להרגיש תודה.

לא צריך להרגיש שמחה.

אבל כן לחייך ולהגיד תודה-

ותרגישו איך זה יוצר משהו מאוד נעים במרחב שלנו.

אנחנו כבר מאוד מבורכים.

ולהסכים לדעת ולהרגיש את זה-

זה לדעתי אחד המרכיבים החזקים בשביל חיים מבורכים.

אם לא ה… אם לא ה…

שנה מבורכת ומתוקה לכולנו.

148k


ודרך אגב…

אם מה שכתבתי פה

נשמע לכם כמו שטות מוחלטת

(לקחתי את זה בחשבון)

זה בסדר גמור.

רק אם יש לכם ויכוח פנימי

עם המסר הזה-

רק תדעו, שיכול להיות שזה קורה

כי השכל מאוד רוצה לשמור על השליטה

אז הוא עובד על "טורים גבוהים"

אפילו יותר מהרגיל

והמחשבות שמתווכחות עם זה

הן הפעילוּת יתר של השכל.

 וזה בדיוק הזמן לבחור-

האם אתם רוצים להמשיך להיות

נתינים כבולים של השכל

או להשתחרר ולהיות המלכים והמלכות

שאתם יכולים להיות?

ואת זה עושים… עם הלב.

אז אם אתם בוחרים באפשרות השנייה-

מאוד כדאי לגשת ולקרוא את הפוסט שוב

והפעם- לתת ללב להוביל.

כל פעם שעולה התנגדות-

לאהוב את המקום בתוככם

שעדיין פוחד ומתנגד

עם המון חמלה

ולהמשיך לקרוא ולהתמסר.

ותוכלו להרגיש את השינוי שנכנס למערכת

רק מעצם הבחירה הזאת.

ברכה ענקית.

תודה. 

148f