8 דברים שלמדתי על יציאת מצריים.

 (או- מדריך כיס ליציאת מצריים- מבוסס על ניסיון אישי):

(הקטע כתוב בלשון נקבה, אבל מיועד לכל נשמה שתמצא בזה ערך כלשהו)

SONY DSC

1.

אם כרגע את במצריים, כנראה שזה המקום שהגעת אליו כתוצאה מתודעה שהיית בה. כנראה שזה היה נחוץ מאיזושהי סיבה. גם אם זה לא מוצא חן בעינייך, כדאי שתביני שזה לא קרה סתם, ותכבדי את זה.

את ממש רוצה לצאת ממצריים? את רוצה להיות במקום אחר? בארץ המובטחת?

זה יכול לקרות רק אם תסכימי קודם כל לקבל את העובדה ש…

כרגע את במצריים.

עם כל מה שזה אומר. תכירי בזה, בלי להתנגד לזה.

אם תהיי עסוקה בלהתווכח עם המציאות, לא יישאר לך כוח לשנות אותה.

148k

2.

כשאת מתחילה להבין שלא מתאים לך יותר להישאר במצריים, שאת רוצה לצאת,

תתחילי לארוז, אבל אל תשכחי לקחת איתך את כל חפצי הערך שקיבלת במצריים.

הרווחת אותם ביושר, והם ישמשו אותך גם בארץ החדשה.

148n

3.

יציאת מצריים דורשת כוחות ומשאבים.

המשימה העיקרית שלך היא למצוא מסביבך את כל הגורמים

שבאמת יכולים לעזור לך בדרך הזאת.

אנשים חיוביים ואופטימיים, שממלאים אותך בכוחות ובתקווה,

ועם זאת יש להם ראייה מפוכחת ובוגרת על החיים,

והם לא מייצרים דרמות מיותרות בכל פעם שמישהו לידם עובר שינוי…

אלה אנשים שתוכלי להיעזר בהם בדרך.

148q

4.

למצוא מסביבך כוחות (ע"ע סעיף 3) זה אמנם חשוב,

אבל לא חשוב כמו- למצוא אותם בתוכך. וזה לא תמיד יהיה קל.

הרי במצריים התרגלת לספר לעצמך שאת לא…

לא יכולה, לא יודעת, שאין לך את מה שצריך,

שאת תמיד הולכת לאיבוד

                                           …….

ואז התחלת להאמין לסיפור הזה…

אבל… אם את רוצה לצאת ממצריים, אין לך פריבילגיה להמשיך לספר אותו.

אז תלמדי לספר לעצמך סיפורים חדשים. את לא חייבת להיות גיבורה גדולה בשביל זה.

פשוט לקחת את כל הכוחות שנדרשו כדי להאמין לסיפורים הישנים,

ולהפנות אותם לסיפורים שמחזקים אותך.

 

5.

כשאת יוצאת למסע, חשוב שתזכרי לחזק את עצמך בכל שלב בדרך.

כל צעד שלך בכיוון הארץ המובטחת הוא מבורך.

האחריות שלך היא לראות את הצעדים שכבר עשית, ולשמוח בהם.

תתמקדי בדרך שעברת, ולא במרחק שעוד נשאר לך לעבור.

6.

כל פעם שתיתקלי במכשולים בזמן המסע במדבר-

המהמורות שבדרך, צמא, רעב, עקרבים, שודדי דרכים-

תזכירי לעצמך- אם הם פה, זה אומר שאת יכולה להתמודד איתם. ולהתחזק.

148m

7.

כשאת הולכת במדבר בדרך לארץ המובטחת,

את תפגשי עוד אנשים שעושים את הדרך הזאת.

לעולם אל תשווי את עצמך אליהם.

תזכרי שלכל אחד יש מסע שונה לעבור, כל אחד מתמודד עם קשיים שונים, בצורה שונה.

גם אם נראה לך, שלאחרים הדרך קלה יותר, זה לא בהכרח המצב.

ואם למישהו קל יותר מלך, אל תקנאי בו,

אלא רק תשאבי ממנו השראה ואמונה שזה אפשרי גם עבורך.

8.

יש אנשים שנולדו בארץ המובטחת, וזה בסדר.

יש אנשים שתמיד ירצו להישאר במצריים. גם זה ממש בסדר.

את החלטת לעשות את הדרך הזאת, וגם אם היא לא תמיד קלה,

כדאי שתראי את היתרונות שיש בה-

את מה שלמדת ממנה, את מה שקיבלת בדרך,

את הכוחות שמצאת בתוך עצמך.

וכשתגיעי לארץ המובטחת, את יכולה לכתוב את ההגדה שלך,

ולספר ביציאת מצריים שלך ממקום של כוח.

כי אף אחד לא רדף אחרייך,

ואף אחד לא העביד אותך בפרך.

זאת היתה בחירה שלך, ואת עשית את הדרך הזאת הכי טוב שיכולת.

איפשרת לעצמך לצאת משעבוד לגאולה.

ואם תמצאי את עצמך שוב במצריים, תזכרי שאת כבר יודעת את הדרך החוצה.

 

ועכשיו… תורכם!

מוזמנים לשתף אותי בתגובות-

אם התחברתם למשהו מזה,

וגם על דברים שאתם למדתם מהדרך המיוחדת שלכם!

באהבה 148f

איך להיות תמיד 100% ?

אישה יקרה אחת (*) נתנה לי במתנה

משפט עם מעט מילים והרבה כוונה,

והציעה לי לאמץ אותו למשך תקופה

ו"לקחת" אותו כמה פעמים ביום כמו תרופה.

זה המשפט-

"אני נמצאת ב- 100% שלי בכל רגע נתון"

כששאלתי אותה "מה זה בעצם אומר?"

היא ענתה:

"לא חשוב, רק תיקחי אותו, והשאר יתבהר,

תתמסרי למשפט, ויהיה בסדר,

המילים משניות פה, העיקר זה התדר"…

 

 

ולמרות שלא הבנתי, סמכתי עליה, שזה לטובתי,

וגיליתי שאכן- יש בו ערך אמיתי

 164

אז אחרי שבדקתי את ה"תרופה" על עצמי,

החלטתי שכדאי לחלוק אותה עם כל מי

שרוצה לקבל ריפוי לנשמה,

ולהזכיר לה שהיא אהובה, בטוחה ושלמה,

ולתת לה לחזור הביתה ולשאוב שם כוח,

כדי להמשיך לגדול ולצמוח.

"אני נמצאת ב- 100% שלי בכל רגע נתון"

משפט שנשמע אולי פשוט ולא "מתוחכם" במיוחד,

אבל יש בו כוח, ובשבילי הוא לגמרי עבד.

ואני בטוחה שמי שזה בא לו טוב

פשוט ירגיש שהוא רוצה לקחת ולכתוב.

ולומר אותו בבוקר ולפני השינה,

ולהוריד אותו מהרקיע השביעי כמו תוכנה,

לרשום אותו במקום בולט,

אולי לשים אותו על המקרר במגנט,

או פשוט לרשום אותו על לוח הלב,

ולחזור אליו בכל פעם שמרגישים כאב,

148b 148f 148b

כשמשהו מרגיש לא נוח, עקום, מקולקל,

כשנראה לכם שפספסתם, שלא דייקתם בכלל,

כשיש מתח, אשמה, חרטה,

                      או סתם באסה כללית בלי מקור ברור,

כשהייאוש מחלחל, והכל נצבע בגוון עכור…

"אני נמצאת ב- 100% שלי בכל רגע נתון"

תחזרו למשפט הזה- ותנו לו להיות-

מצפן לנשמה, ריפוי תוך שניות,

חוף מבטחים בלב ים סוער,

הזמנה לחזור למרכז, לנשום ולהתחבר.

ולהיזכר שהכל כמו שאמור להיות, בדיוק מושלם,

לקבל חיבוק מהבורא, וכוח לצאת לעולם.

"אני נמצאת ב- 100% שלי בכל רגע נתון"

 164a

גם אם זה נשמע לכם כרגע מוזר, מזויף,

                                            או פשוט "לא נכון"

הצעה שלי- תעזבו לרגע את השכל וההיגיון,

אתם תרגישו לבד שיש לזה ערך,

וזה כל מה שצריך כדי לצאת לדרך.

 

כשמשתמשים בו באופן קבוע הוא נטמע במערכת,

ואז מתחילים להרגיש את פעולתו המבורכת.

"אני נמצאת ב- 100% שלי בכל רגע נתון"

זאת מתנה מקסימה שנשלחה אליי מהבריאה-

משפט שמרפא גוף ונפש, נשמה ותודעה,

וחשבתי שאם לי זה עזר, אז ראוי לשתף

ומי שזקוק לו ייעזר בו בכיף…

148b 148f 148b

אז מי שבא לו לקבל את המשפט באריזת מתנה-

רק תגידו "כן" וזה שלכם- לטובתכם העליונה.

**********************************

* בתודה מעומק הלב- לרוני המקסימה. 

כל העולם חוג דרמה.

תרגיל קטן ומגניב שקיבלתי מהבורא, בשם-

"כל העולם במה חוג דרמה"

תחשבו על מישהו בחיים שלכם שממש לא בא לכם טוב.

בטוח יש לפחות מישהו אחד כזה, נכון?

(אם אתם מהאנשים המוארים האלה, שאוהבים את כולם כל הזמן…

אז הפוסט הזה לא בשבילכם כנראה :))

זה יכול להיות כל אחד- אחד ההורים, חבר, בן זוג, קרוב משפחה,

אחד הילדים שלכם, הבוס שלכם, רפי מהמכולת או סימונה הפקידה בבנק.

כל אחד שכשאתם פוגשים בו מעורר בכם משהו לא נעים-

בושה, כעס, מתח, רגשות אשמה,

תחושה ש"אתם לא מספיק טובים", בלבול, קנאה וכו'.

161

אתם יודעים איך זה- כולנו מודעים, כולנו נבונים,

כולנו יודעים את התורה בעל פה (אולי), כולנו עושים עבודה פנימית,

אבל מה לעשות…

ברגע שאנחנו פוגשים את האדם הספציפי הזה,

כל המודעות הזאת "עפה מהחלון",

ואנחנו מרגישים שקשה לנו להשלים עם ההתנהגות שלו.

ואז אנחנו מגיבים, אולי לא כמו שרצינו,

ואחר כך אנחנו אולי גם מרגישים רע עם עצמנו על התגובה שלנו…

בקיצור- לא כיף.

אז לפני כמה זמן…

קיבלתי מהבורא תרגיל קטן וחמוד, שיכול קצת לעזור עם זה,

או לפחות לתת פרספקטיבה שונה על המקומות האלה, עם האנשים האלה.

או לפחות להפוך את המצבים האלה לטיפה יותר משעשעים וקלילים.

176a

אז הנה התרגיל.

ואתם מוזמנים כמובן לשנות את הרגשות והדמויות לפי מה שנכון לכם:

קחו את עצמכם בדמיון כמה שנים אחורה, או למעשה אולי כמה עשרות שנים,

אין באמת זמן ביקום, אז פשוט תפעילו את הדמיון,

ותראו את הזמן הזה לפני שהגעתם לחיים האלה בכדור הארץ.

תראו את הנשמה שלכם, ניצוץ אור אלוהי,

והנשמה אומרת לבורא-

"תקשיב בורא, אני רוצה לקבל גוף לחיים בכדור הארץ,

והפעם אני רוצה ללמוד בין השאר איך לאהוב יותר לעומק.

בשביל זה אני רוצה לקבל חוויות של כעס,

ואז ללמוד להשתחרר ולפתח אהבה ללא תנאי."

 

והבורא… הוא תמיד בעניין של לתת לנשמה את מה שהיא מבקשת…

הוא לא אומר "לא".

הוא אומר-

"ביקשת- קיבלת. רק תגידי, נשמה יקרה, מי את רוצה שיעזור לך ללמוד את זה?"

ואתם פונים ימינה ושמאלה, ורואים לידכם את אחד מניצוצות האור האחרים,

גם הוא בדרך לכדור הארץ.

ואתם ניגשים אליו, ואומרים- "אההמ, סליחה….אה…"

והנשמה מסתובבת אליכם-  "כן, אפשר לעזור?"

ואתם- "אה, האמת שכן, תראה, אני סיכמתי עם הבורא

על שיעור באהבה דרך חוויה של כעס, ורציתי לדעת אם אתה יכול לעזור לי בזה?"

 

"כן, בוודאי. מה אתה צריך?"

 

ואתם- "אה, יופי תודה. זה בעצם תפקיד די פשוט.

אתה תגיע לחיים שלי, וכל הזמן מאוד תעצבן אותי.

ואז אני אוכל לחוות כעס, ולהשלים את השיעור שלי בנושא הזה.

מה אתה אומר?"

והנשמה אומרת לכם- "כן, סבבה, זה אפשרי מבחינתי.

אז מתי אתה רוצה שאני אגיע לחיים שלך לעזור לך בזה?"

ואתם- "המממ… חשבתי אולי שאם אתה מסכים להיות אמא שלי,

ולהגיד כל פעם משהו שמאוד יעורר בי כעס, זה יכול להיות מעולה."

….

והנשמה שמולכם חושבת רגע, ואז אומרת-

"אמא שלך? נשמע לי ממש מעניין.

כי אני בדיוק ביקשתי שיעור בנושא-

איך לבטא את מה שאני רוצה גם אם זה לא מתאים למישהו אחר לשמוע.

אז זה נשמע לי מתאים. אפשר לסגור מבחינתי."

ואתם- "מצויין. יש לנו עסקה."

ואתם לוחצים יד עם הנשמה שמולכם.

ואתם יודעים גם,

שברגע שתגיעו לגוף שלכם על האדמה,

אתם תשכחו לגמרי מהשיחה הזאת. זה חלק מהמשחק.

והבורא אומר- "מוכנים? צאו לדרך. אפשר להתחיל לשחק."

148r
ואתם נולדים בגוף,

וכשאתם מגיעים לגיל 15 או 22, או 30,

אמא שלכם מה זה מתחילה לעלות לכם על העצבים!!

שזה משהו. ואיך היא מרשה לעצמה להגיד דברים כאלה ??

כאילו שלא איכפת לה מכלום.

אוףףף

ועכשיו תחזרו לכאן ועכשיו-

ותראו איך החיים שלנו הם פשוט כמו חוג דרמה אחד גדול,

שבו התפקידים סוכמו מראש, כדי לאפשר לנו ללמוד ולהיזכר מי אנחנו…

והאדם הזה שגורם לנו להרגיש רגשות כאלה לא נעימים

הוא בעצם אותו אדם שסיכמנו איתו מראש על התפקידים בחוג הדרמה הענק של הבריאה.

והוא מבצע את התפקיד שלו בדיוק, אבל בדיוק כמו שביקשנו ממנו.

אז אפשר עכשיו להודות לו על שיתוף הפעולה,

ולפרגן לעצמנו על הבימוי המוקפד הזה,

וללמוד את השיעור שהוא מאפשר לנו ללמוד.

אנחנו הבמאים של הסצנה הזאת.

אז מותר לנו לשנות את התפקיד שנתנו לעצמנו ולאחרים.

חוג דרמה 🙂 זה הכל…