עֲנָוָה

אלוהים מענֵו

אותי

בגינת הענווה

מזכיר לי לעשֵב

עשבים של גאווה

 

עשבי גאווה צומחים מהר35a

מבקשים עוד מקום- יותר ויותר

בגינת הענווה אין ריסוס, אין רעל,

יש רק אלוהים- מסתכל מִמַּעַל

ומזכיר לי מדי פעם לכמה דקות

לטפח נבטי ענווה ולהשקות

 

 

כשאני מטפלת בהם, אני נזכרת

להיות מי שאני, ולא אחרת

לא להגזים לשום כיוון

לצאת מהקצוות, לשמור על איזון

 

לא לתת לעולם הוראות הפעלה

(מסתבר שהוא מסתדר בלעדי די נפלא)

להיות על מקומי הטבעי בשלווה

ולתת להם לצמוח- לנבטי הענווה

 

הם קטנים, עדינים ורכים למגע

הם זקוקים להשגחה ולדאגה

וכשיגדלו הם יתנו פרי מתוק וצל

אלוהים מענֵו אותי. תודה לאל.

***********************

אלוהים ברוב חסד, ומרוב אהבה

מזכיר לי לבחור בענווה.

לא צריך הרבה כדי להִתְעַנֵו

רק לשים לב

שגאווה- זה כואב.

2 תגובות בנושא “עֲנָוָה”

  1. תודה רבה טל אהובה.
    המסר מדויק לי,
    ומהדהד כתשובה בהירה לשאלה.
    במסע פנימי מנוקשות לגמישות,
    ענווה הינה לי כמפתח להוויה.
    חיבוק גדול,
    בהודיה עמוקה לאור שאת חולקת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *