בְּלִי אֲחִיזָה

מכירים את הרגע הזה, שנראה שדברים ממש מסתדרים,

החיים זורמים בכיף,

ואז… אופס… משהו לא צפוי קורה, שמערבב את הקלפים?

והכל מתפרק? שוב?

ואז אתם חושבים- מה נסגר עם החיים האלה??

למה הטוב לא יכול להישאר כל הזמן? 

למה זה קורה לי תמיד?

אז הנה העניין- זה ממש לא קורה רק לכם 🙂 

לפני כמה זמן, הבורא נתן לי מסר במתנה לגבי העניין הזה…

עכשיו הגיע הזמן להעביר אותה הלאה…. באהבה…

לחצו פה כדי לקרוא- הדפדוף בעזרת החיצים למעלה

 

 

עֲנָוָה

אלוהים מענֵו

אותי

בגינת הענווה

מזכיר לי לעשֵב

עשבים של גאווה

 

עשבי גאווה צומחים מהר35a

מבקשים עוד מקום- יותר ויותר

בגינת הענווה אין ריסוס, אין רעל,

יש רק אלוהים- מסתכל מִמַּעַל

ומזכיר לי מדי פעם לכמה דקות

לטפח נבטי ענווה ולהשקות

 

 

כשאני מטפלת בהם, אני נזכרת

להיות מי שאני, ולא אחרת

לא להגזים לשום כיוון

לצאת מהקצוות, לשמור על איזון

 

לא לתת לעולם הוראות הפעלה

(מסתבר שהוא מסתדר בלעדי די נפלא)

להיות על מקומי הטבעי בשלווה

ולתת להם לצמוח- לנבטי הענווה

 

הם קטנים, עדינים ורכים למגע

הם זקוקים להשגחה ולדאגה

וכשיגדלו הם יתנו פרי מתוק וצל

אלוהים מענֵו אותי. תודה לאל.

***********************

אלוהים ברוב חסד, ומרוב אהבה

מזכיר לי לבחור בענווה.

לא צריך הרבה כדי להִתְעַנֵו

רק לשים לב

שגאווה- זה כואב.

תָּמִיד אִתָּךְ

גַּם כְּשֶׁאַתְּ עֲצוּבָה עַד שָׁרְשֵׁי עֲצָמוֹת,

גַּם כְּשֶׁהַצַעַר עוֹשֶׂה בָּךְ שַׁמּוֹת,

גַּם כְּשֶׁמַּרְגִּישָׁה שֶׁאַפְסָהּ לָךְ תִּקְוָה,

גַּם כְּשֶׁאַתְּ לֹּא מַצְלִיחָה לִמְצֹא שׁוּם תְּשׁוּבָה,

גַּם אָז, כְּמוֹ תָּמִיד, יֵשׁ לָךְ אוֹתָךְ.

וּבְכָל מִקְרֶה, אַתְּ תָּמִיד אִתָּךְ.

 heart, stone heart, stone

בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּגֶּשֶׁם, בְּכָל מַצָבְרוּחַ,

בְּחֶדֶר סָגוּר אוֹ בַּאֲוִיר הַפָּתוּחַ,

לְבַד אוֹ בְּיַחַד, בְּכָל מַצָּב-

יֵשׁ לָךְ אוֹתָךְ- אֲפִילּוּ מַמָּשׁ עַכְשָׁיו

 176c

וְהָחַיִּים יְכוֹלִים לִפְעָמִים לְטַלְטֵל,

לְעַרְעֵר  אֶת הָרֶגֶשׁ, לְהָצִיף, לְבַלְבֵּל,

וּבְתוֹךְ הַגַּלִּים הַגְּבוֹהִים, שָׁטָה עַל קְלִפַּת אֱגוֹז,

מִתְבָּרֵר לָךְ שֶׁאֵין בְּמַה לֶאֱחֹז.

וְאָז עוֹד יוֹתֵר אַתְּ רוֹצָה לִזְכֹּר

שֶׁהַמָּקוֹם הַיָּחִיד שֶׁאֵלָיו יֵשׁ לַחֲזֹר

זֶה אֶל עַצְמֵךְ… וְלִהְיוֹת קְרוֹבָה,

לָנוּחַ בְּחֵיק עַצְמֵךְ בְּשַׁלְוָה.

 148n

כִּי כָּל זְמַן שֶׁאַתְּ פֹּה, חַיָּה וְנוֹשֶׁמֶת,

יֵשׁ לָךְ אוֹתָךְ- זֹאת עֻבְדָּה קַיֶּמֶת,

אוֹמֶרֶת לָךְ שָׁלוֹם- לַגּוּף וְלַנְּשָׁמָה-

יֵשׁ לָךְ אוֹתָךְ- לֹא מְשַׁנֶּה מַה.

תּוֹדָה בּוֹרֵא!

53